יצירת טמפרטורה מתאימה לשבבים קוונטיים
כאשר מייצרים שבבים קוונטיים, “מספיק קרוב” אינו מספיק. הסטנדרטים של סובלנות תרמית הם הרבה גבוהים יותר מאשר באלקטרוניקה רגילה. כדי לגשר על הפער הזה, אנו משתמשים בנורות לחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים. זו הדרך היחידה להשיג את רמת הדיוק הנדרשת עבור השבבים האלה.
איך עובד “גשר החימום”
העניין הוא שאם ננסה לחמם PCB באמצעות שיטות רגילות, סביר שכל המערכת תתחמם. זו בעיה גדולה.
במקום זאת, אנו משתמשים בגלאי הלוגן בעלי עוצמה גבוהה. נורות אלה הופכות את החשמל לקרינה בגלים קצרים שפוגעת ישירות במשטח השבב. זה לא כמו תנור קונווקציה, שבו מחממים את האוויר – זו חימום ישיר. זה מהיר מאוד. ניתן להעלות את הטמפרטורה תוך שניות בודדות.
אנו גם דוגלים בבחירה קפדנית של המעטפות הקוורץ של הנורות. אנו מוודאים שהפסקטרום של הקרינה תואם בדיוק את האופן שבו חומרי ה-PBC סופגים חום. אם האורך הגלי אינו מדויק, אנו מבזבזים אנרגיה ומסכנים את הרכיבים שנמצאים בסביבה.
ההתמודדויות (כי תמיד יש חסרונות)
כדי להפשיט את העניין, אנו משתמשים בחיבורים סטנדרטיים כמו R7s או Sk15. זה אומר שהם יכולים להחליף את החיבורים הקיימים, מה שמקל על החיבורים.
אבל יש חסרון: מכיוון שאנו משתמשים בעוצמת חימום גבוהה, יש צורך לעקוב בקפידה אחר צריכת החשמל.
בנוסף, כאשר מרכיבים מערך IR בעל צפיפות גבוהה בשטח קטן, יש צורך להתמודד עם כמות אדירה של אנרגיה תרמית. אי אפשר להתעלם מהמעטפת של השבב. אם מערכת הקירור אינה יעילה, הטמפרטורה תעלה, החיישנים יתחילו להציג ערכים לא אמינים, והשבב הקוונטי לא יוכל לעבוד כראוי.
ממדידים חכמים לטכנולוגיה קוונטית
אנו משתמשים בנורות אלה כבר שנים רבות בייצור מדידים חכמים, לצורך חימום ועיבוד של חומרים. אך בעולם הקוונטי, המטרה שונה – כעת העיקר הוא יצירת סביבה יציבה לשבבים.
אנו משתמשים בטכנולוגיית PWM (Pulse Width Modulation) כדי לשלוט בעוצמת החימום ולשמור על יציבות השבב. זה מונע את עיוות השבב. התוצאה? משטח יציב שמוכן לשלב הבא של הייצור.