בדיקה האם לוחות ה-PCB שלכם יכולים באמת לעמוד בחום הגבוה
בואו נהיה כנים: החלק הפנימי של הרכב הוא סיוט עבור מערכות אלקטרוניות. בין תא המנוע לבין מערכות ניהול הסוללה, לוחות ה-PCB נמצאים בעצם בתנאי חום קיצוניים. כדי לוודא שלוח ה-PCB לא יקרוס מיד כשהוא נחשף לחום גבוה, אנו משתמשים בתחנות חימום דיגיטליות עם נורות IR מיוחדות.
אלו אינן נורות חימום רגילות. אנו מייצרים אותן כך שישיגו רמות חום מדויקות, שמחקות את התנאים שנוצרים בתא המנוע.
למה אנו משתמשים ב-IR במקום בתנורים?
אנו משתמשים בגלי IR קצרים מסיבה פשוטה – מהירות. תנור רגיל צריך לחמם קודם את כל האוויר בחדר, מה שלוקח הרבה זמן. לעומת זאת, גלי IR שולחים אנרגיה ישירות לפני השטח של לוח ה-PCB. זה מהיר מאוד.
כשאנו עוצבים את התחנות האלו, אנו משקיעים מאמץ רב בשליטה ברמת החום. על ידי ריכוז האנרגיה, אנו יכולים להגיע לטמפרטורה הרצויה, מבלי לחמם את כל חדר הבדיקה. כך נשמר הציוד הסובב בטמפרטורה נמוכה, וזה חוסך לנו הרבה צרות.
הציוד שאנו משתמשים בו
ברוב המקרים, אנו משתמשים בצינורות קוורץ-הלוגן. הקוורץ מסייע בספיגת החום הגבוה, וההלוגן מונע מהזכוכית להפוך לכהה עם הזמן. בדרך כלל אנו מחברים אותם באמצעות מחברים מסוג R7 או SK15 – בעיקר כי הם נשארים במקום ולא נעים כשהציוד רועד.
יש לנו טריק קטן: אנו לעתים צובעים את הצינורות. זה משנה את ספקטרום הקרינה, כך שהחום לא נשאר רק על הפני השטח, אלא חודר לשכבות הנחושת הפנימיות. זהו המקום שבו מתבצעת הבדיקה האמיתית.
החלק הקשה
מערכות IR בעלות הספק גבוה הן חזקות, אך הן גם רגישות. אם הנורה נמצאת קרוב מדי ללוח ה-PCB, עלולה להיווצר נקודת חום גבוהה מדי. לפני שנדע זאת, הלוח עלול להישרף. זו קטסטרופה.
כדי למנוע זאת, יש צורך במערכת בקרה שתגיב מיד. אנו משתמשים בתגובות PID מהירות ובתרמוקפלים מדויקים, כדי לשמור על טמפרטורה של $\pm 2^\circ\text{C}$. זה דורש קצת תכנון, אך זו הדרך היחידה לקבל תוצאות אמינות.